נוטריה צועדת על קרקע בוצית בשדות הפתוחים של בריכות דגים הזורע, ברגע של תאורה אחורית רכה המדגישה את מרקם הפרווה ואת שפמי החיה. הקומפוזיציה מנצלת את קווי ההובלה של שביל הבוץ, בעוד השמש הנמוכה יוצרת הילה מוזהבת המפרידה את הנוטריה מהרקע הכהה. השילוב בין החיה בתנועה לבין השתקפות האור בשלולית הקטנה מעניק לצילום אופי דוקומנטרי ושקט בטבע.